קרדיט תמונה: Chesnot Getty Images

נשיא צרפת, השולח הטפות צדקניות על "אלימות היהודים" מול החמאס, הוא האלים האמיתי, שמכשיר במו פיו תקיפות נגד יהודים אזרחי מדינתו

מאת: ענת וידור, נשיאת ויצו

אותו בוקר מצא את עמנואל מקרון נלהב כנער בן 15 שמורתו בת ה-39, נענית לחיזוריו הרומנטיים: ישראל פעלה בעזה, ונשיא צרפת זיהה הזדמנות פז לחולל עוד גל אנטישמי. כבר לפני הבאגט של הבוקר, הוא הצהיר בדרכו הפטרונית: "צרפת מגנה את ישראל ודורשת לעצור מייד את האלימות". "האלימות" לפי מקרון, היא לא החזקת 59 חטופים ישראלים בתנאים שמנוגדים לכל קוד בינלאומי או אנושי. היא גם לא הטבח בסוריה או הטילים מתימן על ישראל, ובטח לא המתקפה של ארה"ב על החות'ים. "האלימות" לפי מקרון היא תמיד של יהודים, גם אם זה נסיון לחלץ חטופים מעונים שמוחזקים ע"י ארגון טרור.

הדברים נפלו על אוזניו של צעיר מהעיר אורליאן, "צרפתי חדש", קרי פליט מרוקאי שמזדהה כפלשתיני. כעת, מדינתו החדשה דורשת שהיהודים יחדלו מאלימות, והוא כאזרח נאמן יוצא לסגור עניין. הוא המתין בצהרי שבת לרב העיר שיצא עם בנו בן ה-9 מתפילה בבית הכנסת. מה שהתחיל בגידופים ויריקות, הפך להתנפלות אגרופים ונשיכות, עד שעוברי אורח חילצו את הרב זב הדם מהלינץ'. "ידעתי שזה יגיע", העיד הרב אחר כך, "רק לא ידעתי מתי ואיפה".

ופה המצלמה שלנו שוב חוזרת אל מחולל האנטישמיות – מקרון נסיך אנדורה, שנאלץ להרפות לרגע מהצפרדעים של ארוחת הצהריים, כדי לצקצק בצדקנות: "אנטישמיות זה נורא, ממש לא מתקבל על הדעת. לא נסבול אנטישמיות, לא נשב בשקט – ביחרו בעצמכם את הקלישאה המועדפת". אמר, וחזר לשבת בשקט.

זה לא חדשות. יהודים מותקפים באירופה ובצרפת במיוחד, כעניין של שגרה. 61% מהיהודים בצרפת של מקרון נפלו קורבן למתקפה אנטישמית בשל "אחריותם למדיניות ממשלת ישראל". לדעת מקרון, המסית הראשי, היהודי רשאי להתגונן, אבל בנימוס, מבלי להעציב את התוקף, ומבלי לחרוג מהאינסטינקט ההגנתי הבסיסי של האדם.

קשה שלא להבחין בהקבלה בין הרב המותקף – לישראל של השבעה באוק'. לשניהם מותר להינצל, אבל למנוע את המתקפה הבאה – לא ולא! מסתבר שמקרון מעולם לא שמע על À la guerre comme à la guerre ("במלחמה כמו במלחמה"), או לפחות לא העלה על דעתו שהביטוי תקף גם ליהודים.

"התזמורת" האנטישמית הקלאסית כוללת אנשים תמהוניים משולי הרצף הנפשי: פעילת הסביבה השבדית, הראפר הניאו נאצי האמריקאי, המתאגרף האירי מעורער המוח, המרצה התורכי התמהוני מאונ' איסטנבול שמלמד שסינואר היה יהודי, האספסוף הסקוטי המוסת של סלטיק, הכדורגלנים האנאלפבתים של מרוקו, הבלוגר של האירוויזיון שמשווה בין יהודים לחיות ואומר שזה לא אנטישמיות. כולם סובלים מבורות, שנאה, טיפשות, וסביבה טבעית של אנטישמיות, רובם לא ימצאו את ישראל על המפה. אבל מקרון? הוא הרי יודע את האמת, הוא מכיר את העובדות, על עם קטן מוקף אויבים אכזריים, ששואף בכל מאודו לשלום אבל נאלץ להילחם למען הצלת נפשו. מקרון יודע את האמת, ובוחר להתייצב לצד השקר.

אלא שצרפת היא האחרונה שיכולה להטיף לנו מוסר. "לא נקבל אנטישמיות" – זה מה שאמרו מנהיגי צרפת רגע לפני שמסרו את יהודיה לידי הנאצים. נכון – קל לו יותר לטפל באלימות בעזה מאשר בזו שבפריס. קל לו יותר לגנות את הכיבוש הישראלי בירושלים מאשר את הכיבוש הצרפתי בקורסיקה או בראוניון. נוח לו יותר לעסוק בדיכוי בלבנון מאשר בזה שמבצעת צרפת בקלדוניה החדשה למשל.

ועדיין, מן הראוי שמקרון הדורש עזה נקייה מאלימות – יטפל תחילה ברחובות עריו. לא בדיבורים אלא במעשים: באיסור הפגנות אנטישמיות, בגירוש אנטישמים, בהריסת בתים של אנטישמים, במניעת תקציבים מארגונים שנותנים יד לאנטישמיות, בסגירת אמצעי תקשורת שמפיצים תעמולה אנטישמית, ולפני הכל בהפסקת הטפטוף הבלתי פוסק של המסרים האנטישמים והאלימים שלו עצמו. עצור את האלימות ברחובותיך, מיסייה מקרון, ועד שזה יקרה – מלא פיך בבאגט והנח לנו לטפל באלימות באזורנו. אני דורשת.

מקורות

https://rotter.net/forum/scoops1/891734.shtml#12

https://www.ynet.co.il/judaism/article/rj4bjlpnyg

https://rotter.net/forum/scoops1/891666.shtml