מעמד האישה

אודות מעמד האישה

ויצו מיום היווסדה מהווה כתובת ומענה עבור נערות ונשים בשלבים שונים. ויצו חותרת ופועלת ליצירת חברה שיווניות בין גברים ונשים. הפעילות לקידום מטרה זו נעשת באמצעות זיהוי צורכיהן הייחודיים של נשים במגוון תחומי חיים ומתן
פתרונות יצירתיים ועדכניים ברמת האישה הפרטית והן ברמת החברה כולה.
האגף פיתח ומשיך לפתח מגוון תכניות ייחודיות שפותחו מתוך הכרות ועשייה רבת שנים בקהילה.

בשנים האחרונות מתקמד האגף בשני תחומים מרכזיים: מניעת אלימות במשפחה לרבות פעילות הסברה, קידום מדיניות וחקיקה, תכניות מניעה, הגנה, טיפול שיקום, מערך משפטי ועוד.

התחום הנוסף הוא תחום האמהות הכולל בין היתר את פורום נשים אחרי לידה, תכניות נשים במעגלי חיים, תעסוקת נשים, נשים אחרי לידה, אמהות יחידניות, אמהות בתהליכי פרידה ועוד…

about

תוכניות נשים

תכניות הנשים של ויצו הינן תכניות לנשים במשברי חיים או במצבי חיים מאתגרים החל מחופשת לידה, תהליכי פרידה, אמהות יחידנית, פרישה לגמלאות ועוד.

מאבק באלימות

קידום מדיניות וחקיקה

לויצו מערך משפטי טיפולי משולב הנותן מענה פרטני לנשים בפריסה ארצית. לצד המענה הפרטני אנחנו בויצו שואפות לזהות סוגיות רוחב ברמת המקרו ועוסקות גם בקידום מדיניות וחקיקה לטובת נשים בישראל תוך מתן דגש בקידום מדיניות וחקיקה בתחום המאבק באלימות במשפחה.

מבין הסוגיות שקידמנו בנושא אפשר למצוא את חוק שיווי זכויות האישה, תיקון מס' 6 לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, קידום חקיקה בנושא איזור אלקטרוני ועוד.

ניירות עמדה ומחקרים

עמותת ויצו מעוניינת לזהות בצורה בסיסית, עדכנית ומדויקת, את העמדות של הציבור הישראלי כלפי נשים בתפקידים בכירים.

תכניות מניעת אלימות

קידום מדיניות וחקיקה

לקראת היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים שיצוין ב 25.11.2021 מפרסמת ויצו את דו"ח האלימות השנתי.

מגדר, נשים ואמהות

לאורך כל השנה מובילה ויצו קמפיינים ומהלכים שונים שמטרתם להאיר על "פינות חשוכות" בנוג לנשים וזכויותיהן.

flower6
חזית

זמן לנשים בחזית – יום האישה 2024

סקר ויצו: כשני שליש מהציבור תומך בכהונת אישה בתפקיד רמטכ"לית

סקר ויצו: כשני שליש מהציבור תומך בכהונת אישה בתפקיד רמטכ"לית

70% מהציבור מסכים כי מלחמת חרבות ברזל הוכיחה שנשים יכולות לקחת חלק כלוחמות גם במלחמה וגם בשגרה; 73% מהציבור מסכים כי אישה יכולה להיות לוחמת מבחינה מנטאלית;  61% מהציבור מסכים כי אישה יכולה להיות לוחמת מבחינה פיזית; רק כרבע מהציבור היה רוצה שהבת שלו תהיה לוחמת

 ויצו עלתה בקמפיין רשת "זמן לנשים בחזית" בשיתוף ארגונים וגופים עסקיים

 

בימים אלה אנו בעיצומה של מלחמה חסרת תקדים אשר שמה את הנשים בחזית הלחימה הן בזירה הצבאית והן בעורף האזרחי שהפך במתקפה לחזית בפני עצמו. החל מיום ה-7/10 מתקיים שיח רחב שמבין בחשיבותן ומכיר בתרומתן של הנשים למערכה הצבאית והאזרחית שיח אשר מאתגר ומנפץ תפיסות רבות לגבי שילובן של נשים במלחמה, בזכות סיפורי הגבורה והעשייה שלהן, כמו גבורת הטנקיסטיות, הרבש"ציות והלוחמות. תקופה קשה זו מהווה נקודת פתיחה לשינוי חברתי תודעתי עמוק בחברה הישראלית הממוקד במקומן של נשים בחזית.

לקראת יום האישה הבינלאומי שחל ב 8.3, ויצו ביקשה לבחון את עמדות הציבור כלפי נשים בצבא ובתפקידים בכירים בממשל כפועל יוצא מהשיח הציבורי המתקיים מפרוץ המלחמה בעורף האזרחי-עומק העוטף.

 

"נאה דורש נאה מקיים?" מסקר של ויצו, שבוצע על ידי מכון המחקר רושניק, עולה כי 70% מהציבור מסכים כי מלחמת חרבות ברזל הוכיחה שנשים יכולות לקחת חלק כלוחמות גם במלחמה וגם בשגרה, ואף 65% מסכימים כי אישה יכולה לכהן כרמטכ"לית. אך 24% מהציבור היה רוצה שהבת שלו תהיה לוחמת ו- 40% מהציבור שהבן שלו יהיה לוחם. הסקר בוצע במחצית חודש פברואר באופן מקוון, מהווה מדגם אקראי, ארצי, מייצג של גילאי 18-64.

 

לדברי רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בויצו, הסקר בוצע בעיצומה של מלחמה עקובה מדם, מתקפה שחדרה לעומק העורף האזרחי, עם טבח אכזרי, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות סדיסטיים ומתועדים, כולל אירוע חטיפה מקיף, חסר תקדים ושבי של מאות חטופות וחטופים פעוטות, ילדות וילדים, מתבגרות ומתבגרים, נשים גברים וקשישים בידי חמאס בעזה. "לאור הרקע המורכב, התפיסות בציבור בכלל ובקרב נשים בפרט מפתיעות ומרמזות על עומק השינוי החברתי שאנו מזהות וטלטלה בתפיסות העולם השמרניות שאפיינו את החברה הישראלית עד ל-7/10. מבחינה מגדרית נשים נמצאות כליברליות יותר ובשלות יותר להשלכות של נשים שותפות בחזית המלחמה."

על פי הסקר, 70% מהציבור מסכים כי מלחמת חרבות ברזל הוכיחה שנשים יכולות לקחת חלק כלוחמות גם במלחמה וגם בשגרה, ובחלוקה מגדרית – 82% מהנשים מסכימות לעומת 57% מהגברים.

עוד עולה כי בקרב 73% מהציבור יש הסכמה כי אישה יכולה להיות לוחמת מבחינה מנטאלית, בחלוקה על פי מגדר – 80% מהנשים מסכימות כי אישה יכולה להיות לוחמת מבחינה מנטאלית לעומת 66% מהגברים.

כאשר הנסקרים נשאלים האם אישה יכולה להיות לוחמת מבחינה פיזית, כ-61% מהציבור מסכים עם אמירה זו, ובחלוקה מגדרית – 74% מהנשים מסכימות כי אישה יכולה להיות לוחמת מבחינה פיזית לעומת 47% מהגברים.

על פי הסקר כ 65% מהציבור מסכים שאישה יכולה לכהן כרמטכ"לית ובחלוקה על פי מגדר – 75% מהנשים מסכימות כי אישה יכולה לכהן כרמטכ"ל לעומת 53% מהגברים. כלומר גם למעלה ממחצית מהגברים תומכים ברעיון שאישה יכולה לכהן רמטכ"לית.

לעומת זאת, כ-24% בלבד מהציבור היה רוצה שהבת שלו תהיה לוחמת (ובחלוקה מגדרית: 29% בקרב הנשים ואילו 20% בקרב הגברים), בעוד שכ-40% היו רוצים שבנם יהיה לוחם, כאן נמצא שיעור דומה בקרב הנשים והגברים.

סיבות לכשל המודיעיני על פי תפיסת הציבור: 81% חושבים כי הסיבה העיקרית להתעלמות וחוסר טיפול של הדרג הפיקודי מההתראות של התצפיתניות והנגדת מ-8200 היא יהירות הממונים וזלזול במידע שהתקבל, ו 31% מהמשיבים לסקר חושבים שההתעלמות נבעה בשל היות התצפיתיות והנגדת נשים.

לצד זה, קרוב למחצית (43%) מעריכים כי במידה וההתראות היו מגיעות למפקדות במקום למפקדים הן היו מטופלות באופן רציני יותר ובחלוקה מגדרית: 60% נשים לעומת 27% גברים ציינו זאת.

הסקר מצביע על כך שמרבית הציבור (למעלה מ-78%) סבור שנשים צריכות להיות פעילות באופן שווה לגברים בשורה של גופי ממשל שנבדקו:

  • כ-80% מהציבור בממוצע (נע בין 78% ל 82%) מסכים שנשים צריכות להיות פעילות באופן שווה במשרדי הממשלה, נתון דומה נמצא לגבי שילובן השווה של נשים בקבינט החברתי – כלכלי, בחברות ממשלתיות, בוועדות החקירה ובמנהלת תקומה.
  • כ-70% מהציבור מסכים שנשים צריכות להיות פעילות באופן שווה בקבינט המלחמה המורחב, ובחלוקה מגדרית 80% נשים ו – 60% מהגברים סבורים כך.
  • כ-67% מהציבור מסכים שנשים צריכות להיות פעילות באופן שווה בקבינט המלחמה המצומצם, ובחלוקה מגדרית: 77% נשים ו – 55% מהגברים סבורים כך, כלומר מעל למחצית מהגברים מסכימים שיש לשלב נשים בקבינט המלחמה באופן שווה כמו גברים.

לדברי נוימן "הסקר משקף שברמה התיאורטית יש הבנה והכרה שנשים נמצאו כמי שהתמודדו עם המתקפה והלחימה באופן ששיקף קור רוח, יוזמה, תפקוד גבוה ונטילת אחריות באופן מלא. כמו כן הסקר מספק תובנות לגבי המחיר של העדר הנשים בדרגי הפיקוד במערך המודיעין שכשל ואת הציפיה החברתית לשילוב נשים במוקדי קבלת החלטות בדרגי הממשל."

"כדי להישאר ערניים, כדי לאתגר דפוסי חשיבה נוקשים, כדי לאתגר הצטברות של אנשים הבוחרים דומים להם – יש להכניס לכל מערכת גיוון מגדרי, תרבותי, שייצר גמישות מחשבתית, יצירתיות וערנות.  הצבא חייב להפנים זאת ולהניע תהליך בטווח המיידי ובטווח הארוך, לצד זה הממשלה חייבת לשלב נשים בכל מוקדי קבלת החלטות כבר עתה בזמן המלחמה: צוותי מו"מ החזרת חטופים, קבינט בטחוני מצומצם ומורחב, משרדי ממשלה, ועדות בכנסת ובוועדת החקירה לכשתוקם. 50%-50% אינה אמירה כללית, 50%-50% הינם צורך ואסטרטגיה מצילת חיים."

 

בכל שנה ויצו מובילה ביום האישה הבינלאומי (8.3) קמפייןמהלך עומק שבא להאיר פינה חשוכה, לשים דגש על תופעה חברתית שאנחנו מזהות וקשורה קשר ישיר לנשים.

השנה, בעקבות המלחמה, שיצרה שיח ער ברשתות ובכלל שמחזק את הנשים, מהדהד את פועלן בחזית ותרומתן למערכה, ויצו עלתה בקמפיין רשת "זמן לנשים בחזית" עם המסר של נשים בחזית זאת עובדה – עכשיו יש עוד כמה חזיתות לנצח, כגון הממשלה, הכנסת, הנהלות ארגונים ועסקים.

מחבר: WIzo_Web3d
פורסם: 25/03/2024
flower6
gggg

מה אימהות רוצות? – יום האישה 2023

מיום‭ ‬היווסדה‭ ‬ובמשך‭ ‬102‭ ‬שנות‭ ‬קיומה נושא‭ ‬האימהות‭ ‬היה‭ ‬שזור‭ ‬בתחומי‭ ‬פעילותה‭ ‬והשפעתה

מיום‭ ‬היווסדה‭ ‬ובמשך‭ ‬102‭ ‬שנות‭ ‬קיומה נושא‭ ‬האימהות‭ ‬היה‭ ‬שזור‭ ‬בתחומי‭ ‬פעילותה‭ ‬והשפעתה‭ ‬של‭ ‬ויצו‮ ‬‭ ‬בזירה‭ ‬הציבורית‭ ‬ובשדה‭ ‬החברתי‭.‬‮‬ החל‭ ‬מ‭"‬טיפת‭ ‬חלב‭" ‬הראשונה‭,‬ דרך‭ ‬הקמת‭ ‬מעונות‭ ‬היום‭ ‬כפלטפורמה‭ ‬שתאפשר‭ ‬שילוב‭ ‬אימהות‭ ‬בשוק‭ ‬העבודה‭, ‬הפעלת‭ ‬קו‭ ‬ייעודי‭ ‬לנשים‭ ‬בעבודה‭ ‬בעיקר‭ ‬בזמן‭ ‬בו‭ ‬הן‭ ‬פגיעות‭ ‬כלומר‭: ‬טיפולי‭ ‬פוריות‭, ‬הריון‭, ‬אחרי‭ ‬לידה‭. ‬מאבק‭ ‬שהצליח‭ ‬כנגד‭ ‬המהלך‭ ‬לביטול‭ ‬ההגנה‭ ‬על‭ ‬נשים‭ ‬בעבודה‭ ‬בתקנות‭ ‬שפורסמו‭ ‬במשבר‭ ‬הקורונה‭ ‬ועוד‭.. ‬בנוסף‭, ‬הפעלנו‭ ‬עשרות‭ ‬פעילויות‭ ‬במסגרת‭ "‬פרלמנט‭ ‬אימהות‭"-‬לאימהות‭ ‬שנפלטו‭ ‬משוק‭ ‬העבודה‭ ‬וילדיהן‭ ‬בסניפי‭ ‬ויצו‭ ‬בעת‭ ‬משבר‭ ‬הקורונה‭.‬

בימים‭ ‬אלו‭ ‬של‭ ‬פוסט‭-‬קורונה‭, ‬בכל‭ ‬מקום‭ ‬בעולם‭ ‬נמצאות‭ ‬אימהות‭ ‬המנסות‭ ‬לשלב‭ ‬בין‭ ‬העולמות‭: ‬הזירה‭ ‬הביתית‭ ‬והזירה‭ ‬הציבורית‭. ‬אימהות‭ ‬היא‭ ‬פסיפס‭ ‬מורכב‭- ‬מצד‭ ‬אחד‭ ‬ייצוגן‭ ‬כמי‭ ‬שדואגות‭ ‬לשגרה‭ ‬היומיות‭ ‬ולצרכי‭ ‬מי‭ ‬שזקוקים‭ ‬לטיפול‭ ‬ויציבות‭ ‬ומאידך‭ ‬הן‭ ‬נדרשות‭ ‬ומחזיקות‭ ‬את‭ ‬רגעי‭ ‬המשבר‭ ‬והשיא‭ ‬בחיי‭ ‬המשפחה‭ ‬כל‭ ‬זאת‭ ‬לצד‭ ‬הדרישה‭ ‬לשגרה‭ ‬תעסוקתית‭. ‬למרות‭ ‬ראשיתו‭ ‬של‭ ‬שינוי‭ ‬בתפיסת‭ ‬האבהות‭ ‬והגברת‭ ‬הנוכחות‭ ‬והשותפות‭ ‬של‭ ‬הגברים‭ ‬בזירה‭ ‬הביתית‭ ‬בישראל‭ ‬ובעולם‭, ‬ההסללה‭ ‬המגדרית‭ ‬לא‭ ‬שינתה‭ ‬את‭ ‬המרכזיות‭ ‬והצורך‭ ‬העצום‭ ‬באימא‭ ‬וחשיבותה‭ ‬בחיי‭ ‬ילדיה‭ ‬והתא‭ ‬המשפחתי

להמשך קריאה

מחבר: WIzo_Web3d
פורסם: 24/07/2023
flower6
צילום מסך 2022 03 07 100204

צווארון ורוד תמונה שחורה – יום האישה 2022

סקר "גיאוקרטוגרפיה" ביוזמת ויצו לקראת יום האישה הבינ"ל, ונתוני מדד "הצווארון הוורוד"

סקר "גיאוקרטוגרפיה" ביוזמת ויצו לקראת יום האישה הבינ"ל, ונתוני מדד "הצווארון הוורוד" שנאספו ונותחו ע"י האגף לקידום מעמד האישה בויצו מצביעים כי: אחיות, עו"סיות, פסיכולוגיות, קלינאיות תקשורת, מורות, גננות, סייעות, מטפלות, פיזיותרפיסטיות ומרפאות בעיסוק נוטשות בהמוניהן את תחומי עיסוקיהן.

70% מהנשים במקצועות אלה ציינו כי הסיבה העיקרית לנטישת המקצוע (בקטגוריית המקצועות הוורודים)  נובעת משכר נמוך/שיקולים כלכליים , 34% ציינו כי נוטשות המקצוע בשל עומס ושעות תובעניות  ו42% בשל שחיקה/לחץ נפשי

שחיקה מאסיבית בשל תנאי עבודה בלתי אפשריים, לצד שכר נמוך ולא מתגמל, לצד פערים מגדריים מקוממים (שכר, שוויון הזדמנויות ואופק תעסוקתי), חוסר בכוח אדם ומשבר קורונה אחד שהחריף את המצב הביא את המערכות לקצה גבול יכולתן ומעמיד את חוסן החברה בסכנה מיידית.

41% מהנשים מסכימות כי נשים העובדות במקצועות "הצווארון הוורוד" נשחקות מהר יותר, 40% מסכימות במידה רבה כי תנאי השכר של נשים פחות טובים מגברים במקצועות אלה

מדינת ישראל  לא מחסנת את החברה הישראלית אלא מחסלת אותה.

 

במצב הנוכחי – הנשים, העובדות במקצועות המהווים תנאי ובסיס לחוסן החברתי של המדינה ובסיסנו כחברה, נחנקות מהמחיר שגובה מקצוע "הצווארון הוורוד" שבחרו.

למרות התנאים הן עדיין נלחמות לטפל במשברי-חיים, במחלות, חינוך הדור הבא.

הדור הצעיר נוטש-מה עתיד החוסן החברתי? מי יעבוד במקצועות הללו?

למעלה מ-50% מהנשים שקלו אך לא ביצעו הסבת מקצוע. למרות כל הקשיים והתנאים הרעים, הסיבות להישארותן נובעות נטו מאהבה ותחושת שליחות, כך העידו למעלה מ-55% מהנשאלות

 

זוהי נורת אזהרה לעתיד שאינו ורוד ורק בידי ההנהגה הפתרון.

 

רבקה נוימן, מנהלת האגף קידום מעמד האישה בויצו: "זו קריאת השכמה לרה"מ ולשר האוצר – הגענו לשעת חירום. יש לעצור את תהליך נטישת המערכות באופן שימנע האיום הגדול ביותר שידענו אי פעם על חוסן החברה הישראלית"

זו אינה בעייתן של הנשים, הנטישה ושחיקת המערכות פוגעת בכולנו.

 

מחבר: WIzo_Web3d
פורסם: 25/03/2024
Scroll to Top
דילוג לתוכן