מיום היווסדה ובמשך 102 שנות קיומה נושא האימהות היה שזור בתחומי פעילותה והשפעתה של ויצו בזירה הציבורית ובשדה החברתי. החל מ”טיפת חלב” הראשונה, דרך הקמת מעונות היום כפלטפורמה שתאפשר שילוב אימהות בשוק העבודה, הפעלת קו ייעודי לנשים בעבודה בעיקר בזמן בו הן פגיעות כלומר: טיפולי פוריות, הריון, אחרי לידה. מאבק שהצליח כנגד המהלך לביטול ההגנה על נשים בעבודה בתקנות שפורסמו במשבר הקורונה ועוד.. בנוסף, הפעלנו עשרות פעילויות במסגרת “פרלמנט אימהות”-לאימהות שנפלטו משוק העבודה וילדיהן בסניפי ויצו בעת משבר הקורונה.
בימים אלו של פוסט-קורונה, בכל מקום בעולם נמצאות אימהות המנסות לשלב בין העולמות: הזירה הביתית והזירה הציבורית. אימהות היא פסיפס מורכב- מצד אחד ייצוגן כמי שדואגות לשגרה היומיות ולצרכי מי שזקוקים לטיפול ויציבות ומאידך הן נדרשות ומחזיקות את רגעי המשבר והשיא בחיי המשפחה כל זאת לצד הדרישה לשגרה תעסוקתית. למרות ראשיתו של שינוי בתפיסת האבהות והגברת הנוכחות והשותפות של הגברים בזירה הביתית בישראל ובעולם, ההסללה המגדרית לא שינתה את המרכזיות והצורך העצום באימא וחשיבותה בחיי ילדיה והתא המשפחתי