ההכשרה המקצועית מתרחבת
הנטל הכלכלי של השנים הראשונות אילץ את הממשלה להכריז על קיצוב. שר האספקה והקיצוב דב יוסף חילק תלושי קיצוב לכל האזרחים למזון, ביגוד ושאר הצרכים. מלבד אתגרי האוכלוסייה ההולכת וגדלה, שנות ה-50 עמדו בסימן גם בפרויקטי פיתוח גדולים בלכיש בדרום ובעמק יזרעאל בצפון. פרויקט השבחת הקרקע הענק של עמק חולה היה סמל לתקופה. העשור התאפיין גם בהתקפות מסתננים של על פני גבולות ירדן ומצרים ואיומים מתמשכים באזור.
הכשרה מקצועית לנשים 1950. צילום: אריך קומרינר
בשנות ה-50 נכנס משרד העבודה לשותפות עם ויצו ונתן חלק מהמימון לקורסים בהם התעניין המשרד. שותפות זו נמשכת עד היום בקורסים מסוימים. קורסים מקצועיים נוספים בפדיקור ומניקור יוצאים לדרך בשיתוף משרד העבודה ותעודות מוענקות לבוגרים מטעם המשרד.
1950 – ויצו מתחילה עבודה מאסיבית עם עולים חדשים במעברות, קליטת ילדים בבתי ספר וכפרי נוער, אירוח משפחות בבתי ויצו, גיוס כספים ומתן שירותי חינוך ורווחה.
1951 – חוק שוויון זכויות לאישה, שהוצע על ידי חברת הכנסת של ויצו רחל (כהן) כגן, מתקבל. חוקים נוספים שקודמו על ידי ויצו והתקבלו במהלך השנים כוללים את חוק הרכוש המשותף (1951), חוק הירושה (1965), מענק למשפחות מרובות ילדים (1965) חוק מזונות (1972) וביטוח עקרת בית נגד תאונות (1974). .
1956 – פעילת ויצו חנה לוין נבחרה לראשות העיר הראשונה של ראשון לציון. מאוחר יותר היא מכהנת כיו"ר ויצו ישראל בין השנים 1961-1971.
1958 – בתי הספר של ויצו הופכים לבתי ספר תיכוניים אזוריים לקליטת תלמידים עם בעיות התנהגות, משפחתיות וחברתיות שממשיכים לגור בבית. הכשרה מקצועית ושילוב חברתי מתווספים לתכנית הלימודים.
ויצו מסייעת במעברות
1959 – ויצו מוכרת על ידי האו"ם כארגון לא ממשלתי (NGO), והופכת לארגון הציוני הראשון שקיבל מעמד מייעץ עם ECOSOC. לויצו מוענק ייצוג (6 חברים שאינם מצביעים) בהסתדרות הציונית העולמית ובסוכנות היהודית לישראל. מטרות חינוכיות, לצד הכשרה חקלאית.
בתמונה: 1958 – תלמידי כיתת כלכלת בית, כפר הנוער ויצו ניר העמק
