תעשיית הבית וחנויות
שלוש חנויות תעשיית הבית הוקמו בירושלים, תל אביב וחיפה והן מוכרות את תוצרי פעילויות המלאכה של בתי הספר של ויצו לשוק הכללי. מאז מלחמת ששת הימים שימשו החנויות מקור תעסוקה לנשים ערביות במזרח ירושלים, בעזה ובבית לחם, שם רקמו הנשים מפות ושמלות. לפני כן סופקה עבודה לנשים הדרוזיות בפקיעין. המחלקה לתעשיית הבית העסיקה נשים כדי לספק פריטים לשימוש יומיומי מעשי, כמו מעילים, עבודות סריגה ועוד…
חנות ויצו, 1965
העבודה נעשתה על ידי נשים שלא יכלו לעזוב את ביתן, מטעמי גיל או בריאות, או שהיו להן הרבה ילדים, והן נזקקו לכסף להישרדותן הבסיסית. הנשים שיכלו לצאת מהבית עבדו בבתי מלאכה.
סדנאות אלו סיפקו למאות נשים הכוונה תעסוקתית ומקום עבודה, כלים לעבודתן, חומרי גלם ותעסוקה בשכר לפרנסת משפחותיהן. תפקיד המחלקה היה להכשיר את הנשים הללו לעבודה בבית ולעזור בתקציב המשפחתי. נשים אחרות קיבלו תפקידי ניהול להכשרת נשים, קבלת הזמנות ושיווק המוצרים למפעלים או לרוכשים פרטיים.
בי"ס ויצו ע"ש מאיה רוזנברג רחובות, 1960. צילום: קומרינר
אבני דרך
1960 – ויצו מוכרת כחברה לא ממשלתית ביוניסף.
מופיע הגיליון הראשון של "במת חיים" (פורום נשים), כתב העת העברי של ויצו ישראל, בעריכת שולמית אלוני. הוא מציג דו"ח על משפט מדומה שאורגן על ידי ויצו, המאשים את הנשים הישראליות באדישות כלפי החיים הציבוריים והפוליטיים במדינה.
פדרציית ויצו בגרמניה קמה מחדש לאחר שנים של חוסר פעילות. הלן ישראל הופכת לנשיא ויצו גרמניה.
1962 – מתקבלת החלטה לתת עדיפות לסיוע בקליטה חברתית של עולים חדשים. מועדון ויצו הראשון לנשים ערביות נפתח בנצרת.
1963 – כשרבקה זיף חולה מכדי להמשיך, רוזה גינוסר, עורכת הדין הראשונה בארץ ישראל, נבחרה לנשיאה השנייה של ויצו העולמית.
1964 – אבן הפינה הונחה בתל אביב למרכז ויצו העולמי, שייקרא בית רבקה זיף, בנוכחות רבקה זיף.
טקס הנחת אבן פינה לבית רבקה זיף ב-1964, צילום קומרינר
משלחת ויצו בראשות יו"ר ויצו רעיה יגלום היא הארגון הציוני הראשון שערך ביקור רשמי בברית המועצות, כאורחי ועד הנשים הסובייטי.
ויצו מוזמנת להצטרף לקונגרס היהודי העולמי כחבר שותף, במהלך המפגש השנתי שלו בירושלים.
את יום התנ"ך השנתי הראשון יוזמת פיי גרוב-פולק.
1965 – בקונגרס הציוני העולמי ה-26 מוענק לויצ"ו לראשונה ל-12 חברים בעלי זכות הצבעה ומושב בהנהלה עם זכויות הצבעה מלאות, אליו היא מגישה את רעיה יגלום.
סמינר אביב השנתי הראשון לחברים צעירים יותר בפדרציות האירופיות מתקיים בפריז.
1966 – מרכז ויצו רבקה זיף בתל אביב נפתח בנוכחות משפחת סייף.
דוד בן גוריון מגיע ליום התנ"ך השנתי השלישי של ויצו.
ועידת ויצו העולמית ה-15 ממליצה לכל סניפי ויצו להריץ מועמדות בבחירות לרשויות המקומיות.
בתמונה: מרכז ההדרכה של ויצו למלאכת יד, תל אביב, שנות ה-60. צילום: קומרינר
1967 – מלחמת ששת הימים: ויצו מתארגנת מחדש כדי לסייע למאמץ המלחמתי. מרכזי ויצו הפכו למפקדה אזרחית מקומית לסיוע לחזית.
בתגובה לפנייתו של ראש עיריית ירושלים, טדי קולק, לחזק את ירושלים המאוחדת, בונה ויצו מעונות יום חדשים בעיר, ביוזמתה של רעיה יגלום.
ויצו ישראל פותחת את מחלקת טיפול במשפחות נפגעי מלחמה.
בית המנוחה של תיאודור הויס לאמהות למשפחות גדולות נפתח בהרצליה פיתוח, ביוזמת רעיה יגלום. הוא נקרא לכבוד הנשיא הראשון של מערב גרמניה ובחסות ויצו גרמניה.
1968 – בקונגרס הציוני העולמי ה-27, בויצו מונה 18 חברות בעלות זכויות הצבעה.
חגיגת בר מצווה שנתית ראשונה לבנים עולים מאורגנת על ידי המחלקה לקליטת עלייה.
1969 – ויצו מתחילה לפעול באופן פעיל למען יהדות ברית המועצות.
הונחה אבן פינה לבית הספר התיכון העירוני ויצו צרפת בתל אביב
